בישראל, תחום הנגישות במבנים מוסדר לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) ותקנות התכנון והבנייה (2009).
ההבחנה בין מבנה חדש למבנה קיים היא מרכזית בכל הקשור לחוקי הנגישות בישראל. מבנה חדש הוא כזה שתוכנן ונבנה לאחר כניסת תקנות הנגישות לתוקף (1 באוגוסט 2009) והוא מחויב לעמוד בכל הדרישות המלאות לנגישות כבר משלב התכנון. לעומת זאת, מבנים קיימים – שנבנו לפני מועד זה – מחויבים לבצע התאמות הדרגתיות כדי לעמוד בתקנות, עם אפשרות להקלות או פטורים במקרים של מגבלות הנדסיות או נשיאה בלתי סבירה בנטל. הבחנה זו נועדה לאזן בין יצירת סביבה נגישה לכלל הציבור לבין המציאות הכלכלית וההנדסית של מבנים שהוקמו לפני עידן הנגישות.
מבנה חדש
מבנה שקיבל היתר בנייה לאחר 1 באוגוסט 2009.
חובות נגישות:
- תכנון מראש הכולל נגישות מלאה לכלל האזורים (שירותים, כניסות, מעליות, חניות וכו׳).
- עמידה בתקנות נגישות ברמת הפירוט הגבוהה ביותר.
אישור אכלוס:
- מחייב אישור מורשה נגישות לצורך קבלת טופס 4.
אכיפה:
- ללא עמידה בדרישות, המבנה לא יקבל אישור שימוש.
מבנה קיים
מבנה שקיבל היתר בנייה לפני 1 באוגוסט 2009.
חובות נגישות:
- התאמות הדרגתיות, כולל רמפות, שירותים נגישים, שילוט נגיש והתקני שמע.
- דגש על התאמת האזורים המרכזיים לשירות הציבור.
פטורים והקלות:
- אפשרות לפטור במקרה של נשיאה בלתי סבירה בנטל (עלויות גבוהות, מגבלות הנדסיות, מבנים לשימור).
לוחות זמנים:
- דרישות הנגישות הוחלו בשלבים, ורוב המועדים ליישום כבר חלפו.
יוצא מן הכלל: מוסדות ייעודיים (השכלה גבוהה, חינוך ובריאות)
השכלה גבוהה: נגישות מלאה לכיתות, ספריות, אזורי המתנה וחומרי לימוד מותאמים.
מוסדות חינוך: התאמות פיזיות (רמפות, מעליות, חצרות) ושירותי סיוע אישי.
מוסדות בריאות: גישה רציפה למרפאות, חדרי שירותים נגישים, ומערכות הכוונה טכנולוגיות.
המשמעות לארגון:
- במבנים חדשים, כל תהליך התכנון חייב לכלול יועץ נגישות ולוודא עמידה בדרישות.
- במבנים קיימים, חשוב לתכנן מראש התאמות הנדרשות לפי אופי המבנה והשימוש בו, תוך בדיקת אפשרויות להקלות אם יש מגבלות משמעותיות.
- השקעה בנגישות אינה רק דרישה חוקית אלא גם כלי לחיזוק השירות והשוויון עבור לקוחות ומשתמשים עם מוגבלות.
מצאתם משהו לא נכון במאמר? אנחנו תמיד פה ללמוד. מוזמנים לפנות אלינו בכתובת Support@right-hear.com
