
לא מזמן פרסמנו פוסט על ההבדלים בין מורשה נגישות מתו”ס למורשה נגישות השירות.
אבל מה ההבדל בין רכז נגישות, יועץ נגישות ומורשה נגישות? האם יש בכלל הבדל או שמדובר במקצועות שונים שדורשים הכשרות שונות? בפוסט זה ננסה לענות על השאלות הללו.
רכז נגישות:
על כל ארגון המעסיק מעל ל-25 עובדים חלה חובה חוקית למנות רכז נגישות.
על הארגון מוטלת החובה להביא לידיעת הציבור והעובדים את פרטיו של רכז הנגישות במקום ואת דרכי הפניה אליו. כמובן, שגם צורת הפרסום צריכה להיות נגישה.
תחומי אחריות:
תפקידו העיקרי של רכז הנגישות הוא להוות ממשק איכותי בין הארגון ללקוחות עם מוגבלות ולהסיר את חסמי הנגישות במהירות וביעילות.
החוק מגדיר מספר תחומי אחריות לרכז הנגישות, ביניהם:
· מסירת מידע לציבור אודות נגישות המקום והשירות הניתן בו, עדכון על התאמות נגישות שבוצעו במקום, יידוע על אמצעי ושירותי עזר שניתן לקבל בו.
· מתן ייעוץ והדרכה בענייני הנגישות במקום עצמו ונגישות השירות.
· התאמות נגישות במקום עצמו – בניית דרכים נגישות, רמפות, מעליות, שירותים, חניות וכו’.
· התאמות נגישות במתן השירות – הנגשת דפוסי ההתנהלות והתקשורת מול לקוחות עם מוגבלות באמצעים השונים (דואר, אינטרנט, דפוס, טלפון, פנים מול פנים וכו’), הדרכות עובדים בנוגע למתן שירות לאנשים עם מוגבלות, הפעלת אביזרי עזר לנגישות וכו’.
· הנגשת עמדות עבודה לעובדים עם מוגבלות.
· סקר נגישות לאיתור חסמים – המחוקק קבע רשימה של התאמות נגישות שהן בגדר חובה, אך לפעמים לא די בכדי וקיימים פערים שמונעים מלקוחות להגיע אל המקום. במצב כזה על רכז הנגישות לבצע סקר איתור צרכים שיצביע על חסמי הנגישות שנותרו ולאחר מכן להסירם או להציע חלופות ראויות במקומם. (אם לדוגמא תיאטרון מציע תא שירותים נגיש אך אנשים לא יודעים יודעים היכן הוא נמצא, יש להוסיף שילוט הכוונה גם אם הדבר לא נדרש בחוק).
דרישות התפקיד:
החוק אינו מגדיר השכלה נדרשת לרכז נגישות, אך קיימת דרישה לעבור הכשרה לתפקיד.
כמו כן, מומלץ שהשכלתו תהיה קשורה לאופי הפעילות העיקרית של הארגון ולנושאים המרכזיים בהם יצטרך לטפל. (הנגשת אוניברסיטה לדוגמא, לא דומה להנגשת מלון).
בכדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה אפקטיבית ונכונה, חשוב שיכיר לעומק את צרכיהם של לקוחות עם מוגבלות ואת דפוסי מתן השירות והתנאים הפיזיים במקום.
מעבר להכשרה שעליו לעבור, מכיוון שמדובר בתפקיד רגיש וחשוב, יש לשים לב למספר דברים כאשר ממנים רכז נגישות:
· יש למנות לתפקיד אדם שבקיא בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וההמלצה היא שבמידת האפשר, יהיה בעצמו אדם עם מוגבלות מסוימת. (בשל ההבנה העמוקה והמלאה והקרבה האישית אל התחום).
· רכז הנגישות נדרש להיות אדם קשוב בעל ראייה מערכתית וכוללת.
· ישנה עדיפות למנות לתפקיד אדם בעל ניסיון וידע בניהול או שירות לקוחות ושיש לו יכולת להשפיע על דפוסי העבודה בארגון.
· בנוסף, כיוון שמוטלת עליו האחריות על הנגשת הארגון, רצוי שיהיה לו רקע מקצועי גם בבינוי ותחזוקה, אך אין זו חובה.
יועץ נגישות / מורשה נגישות:
מדובר באותו התפקיד, כאשר החוק מגדיר מקרים מסוימים בהם כדאי ומומלץ להתייעץ עם יועץ נגישות, לעומת מקרים מסוימים בהם חלה חובה להתייעץ עימו. יועצי הנגישות הם מורשים מטעם החוק ובמסגרת כך, ניתנות להם סמכויות רבות.
למרות זאת, קיימים הבדלים בין יועץ/מורשה לנגישות מתו”ס לבין יועץ/מורשה לנגישות השירות.
יועץ לנגישות מתו”ס אחראי על התאמת הרכיבים הבנויים והתשתיתיים. לעומת זאת, יועץ לנגישות השירות אחראי על התאמות השירות, כולל אביזרים נדרשים (ריהוט, שילוט, מערכות שמע) ונהלים (סיוע במלווה, פטור מעמידה בתורים במקרים מסוימים וכו’).
להרחבה – מוזמנים לקרוא את הפוסט שפרסמנו בנושא בו כתבנו על ההבדלים בין מורשה נגישות מתו”ס למורשה נגישות השירות ומתי יש להיוועץ בכל אחד מהם.
מכירים אנשים מתחום הנגישות שצריכים פתרון הנגשה לעיוורים ולקויי ראייה? מוזמנים לתייג אותם בפוסט ונשמח לשתף עימם פעולה!