בעלי עסקים, עצרתם פעם לשאול את עצמכם האם העסק שלכם עומד בתקנות הנגישות? שאלה זו עלולה להישמע מלחיצה ומורכבת אך היא בעלת חשיבות גבוהה לעסק וללקוחות שלכם, ולכן בפוסט זה אנסה לעשות לכם סדר בבלגן.
נתחיל מההתחלה – מהי בכלל נגישות ומהו חוק הנגישות?
נגישות מוגדרת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כ”אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″.
מכוח חוק שוויון זכויות, תוקנו תקנות הנגישות אשר עוסקות בהסרת המכשולים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בבואם לממש את זכותם להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים ולאפשר את השתלבותם בחברה באופן מכובד ובמקסימום עצמאות. התקנות מגדירות לפרטי פרטים ולפי תחומים מה נדרש לבצע מבחינת הסדרי הנגישות, כאשר התחומים העיקריים הם:
נגישות פיזית (מתו”ס – מבנים, תשתיות וסביבה) – תקנות אלו עוסקות בהסרת המכשולים הפיזיים המונעים מאנשים עם מוגבלות תנועה חופשית ועצמאית. התקנות קובעות כי יש להתאים את הסביבה הפיזית ליכולותיהם של אנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לנוע בה ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי.
נגישות המידע והתקשורת – תקנות אלו עוסקות בהסרת מכשולי תקשורת בין אישית ומידע המונעים מאנשים עם מוגבלות לקבל מידע הניתן כחלק מהשירות. התקנות קובעות כי מעבר לדרכי מסירת המידע הרגילות, נותן השירות ימסור את המידע וינגיש אותו בדרכים נוספות כגון אמצעי עזר או שירות עזר בהתאם למוגבלותו של האדם.
נגישות השירות – תקנות אלו עוסקות בהסרת המכשולים הנובעים ממתן השירות בדרכים המותאמות רק לאנשים ללא מוגבלות. התקנות קובעות כי יש להעניק את השירות באופן המותאם גם לצרכי אנשים עם מוגבלות כך שיוכלו לצרוך אותו באופן עצמאי ומכובד, במקום ובמועד בו הוא ניתן לכלל הציבור.
על מי חלות התקנות?
תקנות הנגישות חלות על מקום ציבורי או שירות המוצע לציבור (למעט שירותים לגביהם יותקנו תקנות נגישות ספציפיות). השירות החייב בהתאמות יכול להניתן ע”י גורם פרטי (בעל עסק) או ע”י גורם ציבורי (משרד ממשלתי, רשות מקומית). החייב בהנגשת השירות הינו האחראי למתן השירות לציבור, לרבות בעל השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל.
התקנות חלות על שירות שיכול להינתן בתשלום ע”י גורם הפועל למטרות רווח או בחינם.
התקנות חלות על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים בהיקף קטן תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. בנוסף, התקנות חלות גם על שירותים שאינם ניתנים במקום קבוע, כגון: שירותי קייטרינג או שירותם הניתנים באמצעות הטלפון או האינטרנט.
כשמדברים על נגישות חשוב לציין את העקרונות המנחים העומדים בבסיסה:
עקרון ההכלה – מתייחס לעובדה שאנשים עם מוגבלות הינם חלק בלתי נפרד מהציבור והחברה, וככאלה הם שווי זכויות לחיות, להשתלב להתנהל במרחב הפיזי ולקבל את השירות באופן זהה בו עושה זאת כלל הציבור, ללא הפרדה.
לצורך המחשת עקרון זה ניקח לדוגמא ספרייה ציבורית המציעה לאנשים עם מוגבלות בניידות הנעזרים בכיסא גלגלים לקבל ולהחזיר את הספרים דרך השומר בכניסה לבניין. האם הספרייה נגישה? הספרייה אינה נגישה, כיוון שהשירות המוצע שונה מהשירות שניתן לאדם ללא כיסא גלגלים, שיכול להיכנס לספרייה באופן עצמאי, להסתובב בין המדפים ולחפש את הספרים המעניינים אותו.
עקרון הרצף – מתייחס לאפשרות של אדם עם מוגבלות לבצע רצף מלא ושלם של פעולות שהתוצאה שלהן היא קבלת שירות מלא תוך השקעת זמן ומאמצים סבירים. לצורך קיום עקרון זה יש להבטיח רצף פעולות משלב ההגעה, דרך צריכת השירות ושימוש במתקנים במקום בו הוא מסופק ועד לעזיבה. נתק ברצף הפעולות עלול למנוע מאדם עם מוגבלות להשלים את הפעולה אותה ביקש לבצע.
לצורך המחשת עקרון זה, ניקח את אותו אדם הנעזר בכיסא גלגלים, אשר מעוניין למסור את המכשיר הנייד שלו לתיקון לחברת סלולר היושבת בקניון. על מנת שיוכל לעשות זאת, עליו לעבור בשרשרת מקומות שכולם כולל המעברים בניהם צריכים להיות נגישים – כניסה לחניון, חנייה בחניית נכים, מעבר מחניית הנכים לבניין, מעלית נגישה וכו’… במידה ואחד המקומות בדרך אינו נגיש, המשמעות היא שהרצף נקטע והיכולת של האדם להשלים את פעולתו נפגעת.
אכיפה וענישה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע שתי אפשרויות ענישה למפר הראות החוק:
מטעם המדינה (פלילי) – אכיפה ע”י נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות.
מטעם האזרח (אזרחי) – תביעה כעוולה אזרחית.
הפרת החוק – המפר הוראה מהוראות החוק, יכול להיות חשוף להרשעה פלילית ולהיות חייב בקנס בסך של עד 150,600 ₪ (כפל הקנס האמור בסעיף 61 [א] [3] לחוק העונשין, העומד היום על עד 75,3000 ₪). כמו כן, במידה והורשע, רשאי בית המשפט (בנוסף לכל עונש אחר) לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.
הפרת צו נגישות – הנציב רשאי להורות על צו נגישות ועל ביצוע התאמות נגישות לפי לוח זמנים שיקבע. אם התקבלה הוראת צו נגישות והופרה, בנוסף לקנס האמור, ניתן יהיה להטיל קנס נוסף בשיעור של עד 5% לכל יום בו נמשכת העבירה, מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות וכן אם העבירה נעברה ע”י תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
אחריות אישית – החוק קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע הפרת הוראות צו נגישות. נושא משרה בתאגיד יכול להיות מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל) או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום בו נעברה העבירה. החוק קובע כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפקח אלא אם הוכיח אחרת ודינו כקנס האמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין – עד 75,300 ₪.
אחריות נושא משרה בתאגיד – ישנה אחריות על מנהל פעיל, שותף או עובד בכיר לנושא העוולה, למעט אם הוכח שהעוולה נעשתה ללא ידיעתו או שנקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין על מנת למנוע את העוולה.
עוולה אזרחית – בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 ₪ צמודים למדד משנת 2005 (כיום עומדים על כ-62,000 ₪) גם בלא הוכחת נזק.
תקנות הנגישות הן עולם ומלואו. פוסט זה הינו תמצית של עיקרי הדברים, ממש על קצה המזלג. מידע רלוונטי נוסף ניתן למצוא באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים ובאתר משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
אנו גאים לעמוד בתקנות הנגישות ולענות באופן מלא על הדרישות הנובעות מחוק ההנגשה הישראלי.
